מדריך לחיפוש עבודה פרואקטיבי

אחת השאלות הראשונות שאני שואלת את המועמדים בפגישת ייעוץ: "מה כולל תהליך חיפוש העבודה שלך? מה את/ה עושה כדי להגיע למשרות המתאימות?" ברוב המקרים התשובה מסכמת  את הערוצים המגוונים והמוכרים כגון: שליחת קורות חיים בין חברים, חיפוש משרות בלוחות דרושים, ראיונות מול רכזות בחברות השמה וכמובן חיפוש משרות ברשתות חברתיות.
מועמדים רבים מרגישים כי הם פועלים בכל המישורים ונדמה כי כל התותחים הכבדים מופעלים.. יחד עם זאת, זמן חיפוש עבודה מתארך, חוסר הוודאות מתגבר ואיתו גם הערעור של הביטחון העצמי.

במהלך הפגישה אני מבקשת לחדד שיש עוד דרכים יצירתיות לחיפוש עבודה, במקביל מציעה למצות עד הסוף ובעקביות את כל האמצעים לחיפוש עבודה.
בפוסט זה אראה איך אפשר להפוך חיפוש עבודה סטנדרטי לחיפוש עבודה פרואקטיבי, למצוא את המשרות הרלוונטיות תוך קיצור זמן והשגת אפקטיביות בחיפוש עבודה.

להלן המלצות לחפש עבודה פרואקטיבי:

קורות חיים בין חברים:
מאגר חברים וקרובי משפחה הוא מעגל נגיש, מוכר שממצה את עצמו בדרך כלל בשלבי התלבטות וחיפוש עבודה התחלתי. לאלו שמקיפים אותנו ומכירים את החזקות וחולשות יהיה מאתגר ומספק מאוד לעזור לנו.
נתון כמו קבלה או אי קבלה לעבודה יכול להשפיע על רמת קירבה. לחברים וקרובים רחוקים קל יותר להעביר קורות חיים והמלצה או לעבוד במרחב מקצועי צמוד.

חשוב ומומלץ ליידע את הסביבה הקרובה שלך אודות חיפוש עבודה - לספר על אופן החיפוש: דיסקרטי, גלוי או פרואקטיבי. במידה ונוצרת שיחה להדגיש לאילו חברות תרצו חיבור ובאילו תחומים תרצו לעסוק. לפי מחקרים שבדקו חיבורים בין אנשים, נמצא כי לאדם ממוצע יש כ 100 אנשים שהוא מכיר באופן אישי (לרשתות חברתיות נגיע גם).  בהערכה גסה יתקבלו בממוצע 3-4 זימונים לראיונות עבודה דרך אנשי הקשר הקרובים. במידה ותיעשה עבודת הכנה מספקת, הרי שכבר בשלב הזה אפשר לקבל הצעת עבודה טובה.

חיפוש עבודה פרואקטיבי תעודדו את סביבתכם הקרובה לעזור לכם בחיפוש עבודה ותבקשו חיבור לחברים שלהם שעובדים במקומות נחשקים בדרגה שניה או שלישית (חברים של חברים). הם אלו שיוכלו לקשר מועמד פוטנציאלי למעסיק אשר מעוניין לגייס עובד חדש. על פי נתונים מספר האנשים שמוצאים עבודה דרך "חבר מביא חבר" הולך וגדל כל שנה.

לוחות דרושים:

משרות, משרות, משרות.. בכל מקום יש המוני מילים וסימני קריאה שקוראים לכל המועמדים לשלוח קורות חיים. למי שמגיעה מהצד השני – פרסום משרה וסינון קורות חיים מסתכמים בהמון העבודה קשה שצורכת משאבים.

נעשה חשבון פשוט: לכל משרה נשלחים בין 30-200 קורות חיים, לכל אדם שעוסק בגיוס יש בממוצע בין 15-80 משרות ואפילו יותר. עכשיו נכפיל את כמות קורות החיים בכמות משרות, נחלק בשעות עבודה ונבין שכמה קשה לחפש מחט בערימה של ... הבנתם נכון. כן, יש גם משרות שלא מתקבלים בהם קורות חיים בכלל, אבל זה לפוסט אחר.

מה עושים? שולחים קורות חיים מותאמים וממוקדים. 

אם החיפוש הוא גלוי וכולל מגוון לוחות דרושים, ממליצה לסגל נאמנות ללוח אחד עיקרי ושני לוחות משניים, חברות הגדולות וקטנות מתחזקות נוכחות ב 2-3 לוחות דרושים וגם הם כמוכם נאמנים לממשק משתמש (או דמי מנוי שנתיים) של לוח דרושים. שליחת קורות חיים דרך מספר לוחות לאותו תפקיד עלולה לייצר רושם של מחפש עבודה נואש ולפסול את מועמדתכם.

בחיפוש עבודה פרואקטיבי – לאחר איתור המשרה ושליחת קורות חיים (בין אם הגיע זימון לראיון או לא) אין טעם לשלוח קורות חיים שוב במידה והמשרה עדיין מתפרסמת. קורות חיים התקבלו, נסרקו, עברו מיון ובמידת ההתאמה יגיע זימון לראיון. המשרה ממשיכה להתפרסם אחרי קיום ראיון – זה הזמן להמשיך הלאה.

בטרם שליחת קורות חיים למשרה שפורסמה יש לוודא כי יש ברשותך לפחות 80% מסה"כ הדרישות של המעסיק. רצון ללמוד ולהתפתח מאוד מבורך, אך לרוב אינו גורם מכריע לזימון לראיון. 

אם יש לך ניסיון רלוונטי כדאי לפרט את הניסיון הרלוונטי בקורות חיים. במידה ומחשבה שמי שעוסק בתחום אמור לנחש או לדעת מהו תכולתו של ארגז כלים המקצועי שלך - הרי נתון זה יכול לפסול את מועמדותך. סינון ראשוני מתבצע על סמך קורות חיים ואם יש מידע זה או אחר שידוע רק למועמד, יש סיכוי שזימון לראיון כלל לא יגיע.  
חשוב לציין כל ניסיון רלוונטי למשרה ואף להדגיש במידת האפשר.

חברות השמה:

בחיפוש עבודה פרואקטיבי – מומלץ לבחור אשת קשר אחת בשתיים עד שלוש חברות השמה. חברות גדולות וקטנות פותחות משרות ל5-6 חברות השמה במקביל או אחת אחרי השנייה במידה והמועמד המתאים לא מגיע.

עדכון אשת קשר בחברת השמה ייעשה על ידי מועמד/ת בזימון לראיון, קידום בשלבים או סיום תהליך והכי הכי חשוב: מציאת עבודה – זה הזמן להתקשר לאשת קשר ולהודות על יחס אישי ומקצועי.

מומלץ לבחור את הספקים בתחום חיפוש עבודה (חברות השמה / לוחות דרושים / הד האנטרים ) כדי "לנחות" במשרות שתרצו להתקדם בהם. תכינו קורות חיים ממוקדים, תשפצרו יכולות וורבליות והכינו שיעורי בית, לפני הגעה לראיון. בסיסי, חשוב, עובד.

מיותר לשקוע בכעס על רכזות השמה שלא מחזירות תשובה, רכזות השמה מחויבת ללקוח (מעסיק) קודם כל ולאחר מכן למועמדים. במידה ויש מועמד אשר מעוניין במידע אודות התהליך, מומלץ שייקח אחריות וייצור קשר (טלפוני עדיף, א-מייל יכול להתפספס בקלות). במידה ותהליך מתקדם, רכזת השמה תמצא את הדרך ליידע את המועמד.

רשתות חברתיות

חיפוש עבודה פרואקטיבי עבר התייעלות ושודרג בכניסתם של רשתות חברתיות לשימוש רחב בשנים אחרונות. נגישות, זמינות, שיתוף ו"כל ישראל חברים" מאפשר למחפש עבודה חשיפה למשרות ולמנהלים מקצועיים כל הזמן בכל התחומים.

חיפוש עבודה פרואקטיבי ברשתות חברתיות לא די בלייקים או חברים בפייסבוק, כאן מומלץ לעבוד בשיטה של מנהלי שיווק וצייד אנשים עם נגישות גבוהה לידע ומשרות. העבודה תתבצע בשני שלבים, ראשית: בידול, מיתוג ונוכחות מקצועית ובשלב שני: אפיון קהל יעד, הגדרת יעדים, פנייה ייזומה וכמובן פולאו אפ מול גורמים רלוונטיים.

בשונה מלוחות דרושים וחברות השמה שמשמשות גורם מקשר ואף מחליט על המשך תהליך של הפנה,
כאן ברשתות חברתיות - מועמד שמדבר את השפה, מחפש בצורה אפקטיבית, מיישם את השיטה של פניה ייזומה והנעה לפעולה יוכל להגיע ישירות למנהלים מקצועיים, לבנות סביבו רשת ענפה שתניב הצעות עבודה ייחודיות ומאתגרות.

ב-LinkedIn מומלץ לפנות לאנשים בתחום העשייה של מועמד. אם החיפוש בתחום פיתוח תוכנה או ניהול פרויקטים המשרות הכי מעניינות יהיו לאנשים בתחום העיסוק הנ"ל ורק לאחר מכן רכזות השמה. לא לזנוח את הקבוצות המקצועיות ודרך נוספת לחשיפה למשרות האמצעות עמוד קריירה בתוך רשת לינקדאין.

כאן אפשר לקרוא על כללים איך לבלוט בחיפוש מגייסים ב LinkedIn.

ב-Facebook מומלץ להיות חבר בקבוצות לחיפוש עבודה גדולות ומוכרות, ובקבוצות נישתיות (שלא בהכרח מיועדות לחיפוש עבודה ומאגדות בתוכן אנשים בתחום מקצועי רלוונטי).
לחבור לסלבס ( אנשים בכירים ו/או מקושרים בתחום העיסוק שלכם) כך להגדיל חשיפה למשרות וקישור ישירות למנהלים מקצועיים.

בהצלחה!

נילי חייקין

רוצה ללמוד שיטות אפקטיביות ומניבות תוצאות כדי להגיע למשרות מעניינות?

שלח/י קורות חיים עם כותרת במייל: "נילי, בבקשה תשלחי לי עוד פרטים"  ל- nilidh@gmail.com