14 באוגוסט 2012

חומש אישי ומקצועי - מבוא לעולם הגיוס

אוגוסט 2007
כמה ימים טרום יום הולדת אני מגלה על הריון ראשון ומיוחל. עם וותק של שנתיים אני מתחילה לתכנן את סוף דרכי בתפקיד נוכחי בלי כל ידיעה למה זה יוביל. עמיתה לעבודה שמגלה לפי הבטן המבצבצת את תחילת ההריון מייעצת לשקול טוב טוב את צעדיי "כי אחרי שתהי אמא, לא יהיה לך קל למצוא עבודה" מצחיקה, חשבתי לעצמי.

אוגסט 2008
עברה שנה, הריון נגמר, חופשת לידה הושקעה בחיפושי עבודה. אחרי 3 שנים באותו מקום עבודה - יצאה החוצה ממש מפחידה. ראיונות עבודה נגמרים ברגע שמתגלה ילדה קטנה שברשותי. אני לא מבינה (עדיין) איך הפכתי למועמדת לא רצויה רק בגלל הילדה. 

ואז עולה רעיון: לעקוף את כל אלו שחוסמים את דרכי למשרה הבאה - מחלקות גיוס ומשאבי אנוש וחברות השמה גם כך לא מצאו לי תפקיד אף פעם. אז ויתרתי עליהם בקלות.

הרשת החברתית גדלה ומוכיחה שעם השקעה נכונה אפשר להגיע לכל אחד. טוויטר, לינקדאין, פייסובק, בלוגים - קשרים קשרים קשרים, חברויות הכי טובות נוצרו בתקופה זו ועדיין מלווים אותי כל יום.

כחלק מבדיקת יכולות אני פונה למנכ"לית אולג'ובס דאז - רויטל הנדלר ומבקשת פגישה, "יש לי רעיון איך לקדם מועמדים ברשת עד למציאת עבודה" כתבתי לה, היא חוזרת אלי (רויטל כן!) ומתאמת לנו פגישה. 
קיבלתי אישור חד משמעי להצלחה של הרשת. יצאתי מפגישה עם הרבה תובנות ובעיקר עם רגליים קרות. מאז הדבקתי את הפער.

אוגוסט 2009
כמה ימים לפני סוף חודש אוגוסט, אני מבקשת לסיים את התפקיד שבו אני עבודת מעל ארבע שנים, נדרש הרבה אומץ, משבר כלכלי משתולל בחוץ. עוד חודש מבקשת מנהלת, עבר חודש. מנכ"לית מזמנת אותי לפגישה ומשחררת אותי לחופשי - אני עדיין חייבת לה! היא יודעת.

אוגוסט 2010
חיי המקצועיים מאבדים כיוון. חברה קטנה, חברה גדולה, תפקיד אפור מתחלף באחר שריק מתוכן ואחריות. זו היתה שנה הכי קשה, מקצועית ואישית.

לאחר עוד פיאסקו וחשבון נפש רציני, הבנתי שאם אני לא עושה צעד לכיוון גיוס, זה אבוד. 

ירידה לצורך עליה - קוראים לזה.. זו היתה ירידה תלולה עם אור חלש בקצה המנהרה.

יש אנשים שאוספים בולים או טלכרטים ישנים, באותה שנה אספתי מנכ"לים, אז הם ראיינו אותי ולא גייסו, עד היום השלמתי את הפער כמובן וקיבלתי הצעות ממרבית החברות שדחו אותי בתחילת דרכי.

אוגוסט 2011
בהריון שני, מגייסת, אוהבת את העשייה ומשתדלת לעשות את זה בגישה קצת שונה.

גיוס ברשת, הד האנטינג, שיתופי פעולה והרבה קורות חיים כל יום תחת ידי.

משתלבת בפרויקט חדש ומיוחד "פיתוח מקורות גיוס" עבור לקוחות שמבקשים לגייס לתפקידי נישה. 

עוד שנה עוברת, עוד יעד הושג.

אוגוסט 2012

בימים אלו אני סוגרת חומש מקצועי.. הרבה דרכים וטעויות, יש הצלחות, יש כישלונות.

חמש שנים מאתגרות, יש מחירים, יש תובנות.

תפקיד חדש, ארגון גדול.. פרטים רק בסיכום עשור :-)

נילי



31 ביולי 2012

על מועמד, משרה, השמה והצעה מפתיעה

המשרה:
זה היה עוד בוקר-צהריים שגרתי בחברת השמה, טלפון של יעקב (רוזן) מצלצל, לקוחה עם משרה קשה על הקו, כן, כל חברות השמה עבדו על המשרה, צריכים תותח (ברור, טייס לא פחות!) לא השכר לא כזה גבוה..
בשנתיים אחרונות פיתחתי מיומנות לזהות משרות ברות איוש וכאלו שכל מאמץ לא יביא להשמה. ממשיכה להקשיב, ללקוחה יש יעד גיוס, היא רוצה לגייס! לא סגורה אם תהיה השמה. 

אחרי השיחה, עדכון קצר, כולם פסימיים, גם אני. חוזרת לעבוד, פרסום משרה, חתך במאגר, ראיונות, סינונים, ועוד ראיונות.. צפ"ש וג"ג (ציפיות שכר גבוהות ואזור גאוגרפי לא מתאים) נו מה..

המועמד:
יום למחרת נכנסו הרבה קורות חיים. שולחת 2, ועוד 2 יום למחרת, ואז מגיעה למועמד מצויין. שיחה זורמת, כן הוא מכיר את המשרה ואת החברה, לא נראה לו בגלל המרחק והשכר. שלחתי אותו להיתעייץ עם אישתו.
חזר אלי למחרת, האישה מאשרת, מתקדמים בתהליך! תודה לך אישה נפלאה ותומכת. שתדעי הכל בזכותך!

ההשמה:
אחרי יומיים כנוהל עבודה, מבררת סטטוס מועמדים במייל מול לקוחה. הפתעה.. יש תגובה אחרי שעה. אני לא מתרגשת, צירוף מקרים. לקוחות לעולם לא (לרוב לא) עונים לחברות השמה תוך שעה. 

עוד יומיים ועוד כמה מועמדים, בנתיים ההוא עם אישה נפלאה מתקדם לראיון המשך, אני רוצה סטטוס עדכני.
יש נייד במייל של לקוחה, מגחכת לעצמי (אין מצב שהיא עונה). הפתעה שניה.. היא עונה ומעדכנת על התהליך. שולחת סיכום חוו"ד ומסמסת לי מתי הוא מגיע לראיון המשך. אני בהלם!


זה היה תהליך ארוך ומעייף. איבדתי אמונה בי, בתהליך, בלקוחה במועמד עשרות פעמים ביום. כל יום! 
וכל הזמן, אנחנו ממשיכות לשמור על קשר.. התהליך שונה והתקשורת ההדדית עוזרת למועמד להתקדם.
שלושה שבועות ומיליון שיחות בין כולם, המעומד שלי מקבל הצעה וחותם על חוזה.. יש השמה!

וההצעה המפתיעה:
באחד השיחות זרקתי בגעגוע "עכשיו שהוא חותם, לא נוכל לשוחח כל יום" אה כן, יש עוד משרות. לא זה לא הפרופיל שנעבוד עליו. לא, אנחנו לא מגייסים לתחום הזה. היא מציעה שאבוא לעבוד בחברתם..
הצעה שאי אפשר לסרב.. ואני מסרבת. פעמיים!
שבועים אחרי "נפל האסימון", אני מגיעה לראיון עבודה והיא מייבשת אותי שעה. לבדוק רצינות! כמעט הלכתי.
זה היה ראיון עבודה מרתק, ובשבוע שעבר התחלתי לעבוד עם הלקוחה הכי טובה שהפכה למנהלת מקסימה!

נ.ב. 
בשלוש שנים אחרונות אני לא מאמינה בעבודה שלא מביאה סיפוק ואתגר. כל משרה, מועמד, מודעה טופלו בצורה מעמיקה. שמחה שלא ויתרתי  (בעיקר בזכות יעקב) על המשרה. זו לא היתה משרה קלה לסגירה בשיחה הראשונה!

נ.נ.ב 
רוב הלקוחות לא התעלמו, רובם אף הגיבו וקידמו תהליכים והיו הרבה השמות. רק לא כאלו!

נ.נ.נ.ב אחרון בהחלט
יעקב אישר, בירך, המליץ וממשיך לבדוק מה שלומי אחד ליומיים שלושה.